אקנה ( פצעי בגרות )

מצב רפואי אקנה וולגריס (פצעי בגרות)
שכיחות אקנה מופיע בקרב כ-80% מקרב בני הנוער. לעיתים מתפרץ גם אצל מבוגרים (בגיל 30-40).
התמחות רפואית דרמטולוגיה
תסמינים באקנה שאינו דלקתי יופיעו פצעונים בעלי ראש שחור או לבן. באקנה דלקתי יופיעו פצעונים אדומים, קשים ו/או מוגלתיים. לעיתים רגישות מקומית וכאב באזור הפצעונים.
אפשרויות הטיפול הזמינות

טיפול מקומי (טופיקאלי) – רטינואידים, אנטיבקטיריאלים שאינם מכילים אנטיביוטיקה, משחות אנטיביוטיות

טיפולים סיסטמיים (דרך הפה) – רטינואידים, אנטיביוטיקות, גלולות הורמונאליות

 

מהו אקנה (פצעי בגרות)?

אקנה גורם להתפתחות פצעונים על העור, בעיקר בעור הפנים, החלק העליון של החזה והגב. פצעי הבגרות עשויים להופיע כראשים שחורים או לבנים, או להחמיר ולהפוך לפצעונים אדומים, בולטים וכואבים. כאשר פצעי הבגרות נמשכים לאורך שנים, הפצעונים עלולים להותיר צלקות על פני העור ולגרום לפיגמנטציה – מצב בו אזורים מסוימים בעור או כתמי עור קיימים הופכים לכהים יותר. צלקות אלה בדרך כלל אינן נעלמות לגמרי מעור הפנים. אקנה הוא מצב עורי שכיח, המשפיע על 80% מהאנשים במהלך גיל ההתבגרות. במקרים מסוימים אקנה מתפרץ בגיל צעיר יותר או בגיל מבוגר (בסביבות גיל 35-40).

כיצד נוצרים פצעי בגרות?

פצעי הבגרות נוצרים כאשר נקבוביות קטנות בעור נסתמות. בתוך נקבוביות אלה מצויים זקיקי שיער ובלוטות זעירות המכונות בלוטות חֵלֶב. בלוטות אלה נמצאות מתחת לפני שטח העור והן מפרישות חֵלֶב, שתפקידו לשמן את העור כדי שלא יתייבש. מתוך זקיקי השיער צומח השיער החוצה. במצב של אקנה, ישנה פעילות הורמונאלית מוגברת המגרה את הבלוטות לייצר כמות גדולה יותר של חֵלֶב. הכמות העודפת של החֵלֶב גורמת לכך שתאי העור המתים נצמדים זה לזה, ובמקום לעלות על פני העור, הם מצטברים בנקבוביות וגורמים להופעת הפצעונים (ראשים שחורים או לבנים; קומדונים).

כמות מוגברת של חֵלֶב ונקבוביות עור סתומות גורמת לחיידק P. acnes להתרבות במהירות. P. acnes הינו חיידק החי באופן טבעי בזקיקים ובבלוטות החֵלֶב. כאשר עולה כמות חיידקי P. acnes נוצר תהליך דלקתי, הגורם להתפתחות פצעי בגרות דלקתיים. פצעונים אלה אדומים וכואבים ועשויים להכיל הפרשה מוגלתית.

מה גורם לפצעי בגרות?

הנטייה של הגוף לייצר כמות עודפת של חֵלֶב ולפתח פצעי בגרות תלויה בגנטיקה (נטייה משפחתית לפתח אקנה) ובשינויים הורמונאליים. במהלך גיל ההתבגרות ישנה עליה גדולה בכמות האנדרוגנים (הורמוני מין זכריים), הקיימים גם אצל גברים וגם אצל נשים. רמות גבוהות של אנדרוגנים עלולות לגרות ייצור מוגבר של חֵלֶב הסותם את נקבוביות העור ולגרום לעליית חיידקי האקנה.

על אף שמם, פצעי הבגרות אינם מתפתחים רק בגיל ההתבגרות, והם יכולים להופיע גם בתקופות אחרות שבהן יש השפעה הורמונאלית על הגוף כמו במהלך הריון ובזמן הווסת (מחזור חודשי).

בנוסף להשפעה ההורמונאלית והגנטית, ישנם אנשים המושפעים מתנאים סביבתיים שונים, העלולים לעיתים להחמיר את פצעי הבגרות. לדוגמה:

  • מוצרי קוסמטיקה ומוצרים לטיפוח העור המכילים מרכיבים החוסמים את נקבוביות העור (קומדוגניים).
  • סביבה לחה או זיעה.

הרופא יוכל לייעץ בנושא אקנה ודרכי התמודדות

מהם הסוגים השונים של פצעי הבגרות?

מיקרוקומדון

פצעון סגור וזעיר שלא ניתן לראותו בדרך כלל (גודלו כ- 2-3 מ"מ). מיקרוקומדון בדרך כלל יתפתח לקומדון (פצעון שאינו דלקתי), ואם לא יטופל בהקדם הוא עלול להתפתח לפצעון דלקתי (פוסטולה).

קומדון

פצעון אקנה לא דלקתי. בכל קומדון יש מצבור של חֵלֶב - 'ראש שחור' (Blackhead) הינו פצעון פתוח שנחשף לחמצן. הצבע השחור נובע מתהליך ההתחמצנות שעובר העור ולא מלכלוך. 'ראש לבן' (Whitehead) הינו פצעון סגור שלא נחשף לחמצן.

נודולות (Nodules)

גבשושיות תת עוריות קשות. הנודולות עלולות להיות עמוקות מאד, לגרום להצטלקות של העור, ולהסב כאב רב.

מורסות/פוסטולות (Pustules)

פצעים מזוהמים, שבמרכזם מוגלה לבנה. כאשר הפצע מתחיל להחלים המוגלה הופכת צהובה.

כיצד מתמודדים עם פצעי הבגרות?

אקנה הינו מטרד אסתטי המשפיע על רבים מבחינה נפשית ורגשית. אפשריות הטיפול הזמינות בפצעי הבגרות מיועדות להפחית/להעלים את פצעי הבגרות, למנוע התפתחות פצעי בגרות חדשים ולמנוע עד כמה שניתן את הצטלקות העור. ניתן לטפל בפצעי הבגרות באמצעות סוגים שונים של טיפולים, בעלי מנגנוני פעולה שונים. הטיפולים המקובלים הם טיפולים המיועדים למריחה על העור (טיפולים טופיקאליים) כגון קרם, ג'ל או משחה, או תרופות הניתנות בטבליות לנטילה דרך הפה (טיפולים סיסטמים).

אקנה קל עד בינוני

רטינואידים מקומיים (טופיקאליים)

רטינואידים אלה מיועדים לשימוש חיצוני, למריחה על העור. לרטינואידים פעילות אנטי-דלקתית והם מטפלים במיקרוקומדונים (המהווים את הבסיס להתפתחות פצעי הבגרות), בפצעונים לא דלקתיים (קומדונים) ובפצעונים דלקתיים.

אנטי בקטריאליים  שאינם מכילים אנטיביוטיקה

חומרים מחטאים בעלי פעילות אנטי בקטריאלית (נגד בקטריות).חומרים אלו  אינם מכילים  אנטיביוטיקה ולכן חיידקי האקנה אינם מפתחים עמידות כלפיהם, ניתנים ללא מרשם רופא.
ניתן לשלב רטינואידים וחומרים אנטי בקטריאליים שאינם מכילים אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקות

ישנן אנטיביוטיות המיועדות למריחה על העור ואנטיביוטיקות  הניתנות במתן דרך הפה.
ישנם טיפולים המשלבים בין אנטיביוטיקות לבין חומרים פעילים אחרים כגון רטינואידים או אנטי בקטריאליים שאינם מכילים אנטיביוטיקה (במרשם רופא) .

חומצה אזלאית (Azelaic acid)

חומר המשמש בעיקר להיפר פיגמנטציה (הופעת כתמים על העור), אך גם גורם לקילוף של העור. (במרשם רופא).

גלולות למניעת הריון (הורמונים)

מיועד לטיפול בנשים בלבד. מסדירות את רמות הורמוני המין  (אנדרוגנים), הגורמים לייצור מוגבר של החלב בעור. (במרשם רופא).

אקנה חמור

אנטיביוטיקות

במתן דרך הפה (במרשם רופא)

רטינואידים

במתן  דרך הפה (במרשם רופא).

טיפול פוטו-דינמי (טיפול באור)

קטילת החיידקים שגורמים להתפתחות התהליך הדלקתי וזיהום הפצעים

טיפולים שאינם תרופתיים

מוצרים להיגיינה וניקוי עדין – היגיינה לקויה יכולה להחמיר את האקנה ולגרום לתהליך דלקתי בעור. מומלץ לנקות את העור באמצעות מוצרים עדינים שאינם קומדוגנים כגון: משפחת מוצרי צטפיל.

טיפול פוטותרפיה – שיטת טיפול המבוססת על הקרנת אור כחול באורכי גל מסוימים. קרני האור מחסלים את חיידק האקנה P.acne ומפחיתים את הנגעים הדלקתיים בעור.

עם איזה רופא מומלץ להתייעץ?

מומלץ לפנות לרופא עור או רופא משפחה כדי שימליץ מהו סוג דרכי ההתמודדות, על פי סוג וחומרת האקנה ממנו אתם סובלים.

מידע נוסף על אקנה ניתן למצוא באתר www.freeacne.co.il

 

המוצרים שלנו, ללא מרשם

בנזק - בנזואיל פרוקסייד המיועד לשימוש מקומי כטיפול באקנה קל עד בינוני.

מוצרים משלימים לניקוי העור

צטפיל – לניקוי עדין של העור.

תאריך עדכון אחרון: 

01.03.16

אין להסתמך על התוכן והמידע לשם קבלת ו/או הענקת טיפול רפואי והוא אינו מיועד לבוא במקום עלון לרופא/לצרכן  ו/או התייעצות עם רופא מוסמך.