קפסולה, זריקה או מדבקה? הבדלים בין צורות מתן של תרופות

תרופות יכולות להינתן בכל מיני דרכים. כאשר מתארים את "צורת המתן" של התרופה, בדרך כלל מתייחסים למיקום שדרכו ניתנת התרופה. לדוגמה: פומי (דרך הפה), תת-לשוני (מתחת ללשון), תוך-וורידי (דרך הווריד), רקטאלי (דרך פי הטבעת) וכו'. ישנן תרופות הניתנות רק בדרך אחת מכיוון שהספיגה של התרופה, או השגת יעילות מרבית, מתאפשרת רק בדרך המסוימת שהתרופה ניתנת, או שהתרופה יכולה להיות רעילה או מסוכנת אם ניתנת בצורה אחרת.לעומת זאת, ישנן תרופות שאותן ניתן לקחת בכל מיני דרכים (למשל בזריקה, או בטבליות או בעירוי) לכל צורת מתן יש מטרה ספציפית, יתרונות, וחסרונות. אך יש לזכור, שבכל מקרה, יש ליטול כל צורת מתן בהתאם להנחיות הקשורות בה בלבד.

צורות מתן תרופות נפוצות:

  • תרופות לבליעה (דרך הפה; מתן פומי) – תרופות רבות ניתנות לבליעה דרך הפה. למשל, הן יכולות להגיע בצורת נוזל (סירופ או תרחיף), אבקה (לערבוב עם נוזל), טבלייה או כמוסה. מתן פומי הוא צורת המתן השכיחה והנוחה ביותר.2 תרופות דרך הפה מתחילות להיספג בפה, בקיבה או במערכת העיכול. כאשר נוטלים תרופה דרך הפה, מערכת העיכול עשויה להשפיע על כמות התרופה שתיספג ובאיזו מהירות. בעלון התרופה ניתן למצוא מידע המפרט האם ניתן ליטול את התרופה עם אוכל או על קיבה ריקה.  פעמים רבות, כשלא ניתן לקחת תרופה דרך הפה, התרופה תינתן בצורות מתן אחרות (זריקה, עירוי, מדבקה וכו'). למשל במקרים שאדם אינו יכול לבלוע, כשהתרופה צריכה להגיע ליעדה במהירות או במינון מדויק מאד או גבוה מאד, וכאשר התרופה לא נספגת כראוי במערכת העיכול.
  • מתחת ללשון (תת-לשוני) – ישנן תרופות הניתנות מתחת ללשון כדי שימסו ויספגו לתוך כלי דם הקטנים מתחת ללשון מבלי לעבור דרך המעיים והכבד.  תרופות אלה אינן מיועדות לבליעה.
  • מתן תרופות בהזרקה – מתן תרופה באמצעות זריקה דרך העור (תת-עורי), הוריד (תוך-ורידי) השריר (תוך-שרירי) העורק (תוך-עורקי), או ישירות למפרק או ללב (בתרופות המיועדות לטיפול בלב). מכיוון שתרופות אלה מגיעות ישירות לזרם הדם הן חייבות להיות סטריליות (נקיות מחיידקים או ממזהמים אחרים).
  • דרך פי הטבעת (מתן רקטאלי) – מתן תרופה דרך פי הטבעת (רקטום) היא צורת מתן נוחה לילדים, קשישים ואנשים שאינם יכולים לבלוע תרופה למשל במקרים של בחילות, הקאות או חוסר הכרה. תרופות במתן רקטאלי נספגות במהירות והן ניתנות לטיפול במגוון מצבים רפואיים שבהן דרושה השפעה מקומית או סיסטמית (כלומר שהתרופה תגיע מהרקטום למחזור הדם ותתפזר בגוף). תרופות במתן רקטאלי יכולות להינתן בצורות שונות כגון פתילה, חוקן, קצף, משחות ועוד.
  • דרך העור (טרנסדרמאלי) – ישנן תרופות שיכולות לחדור לזרם הדם דרך העור באמצעות מדבקה ששמים על העור. תרופה הניתנת במדבקה יכולה להיספג באיטיות ובצורה ממושכת למשך מספר שעות, ימים ולעיתים יותר. כתוצאה מכך התרופה נשמרת בדם באופן רציף לתקופה מסוימת. תרופות במתן טרנסדרמאלי ניתנות לטיפול במגוון רחב של מצבים רפואיים ומחלות כרוניות.
  • מריחה על העור (טופיקאלי) – תרופות אותן מורחים על העור משמשות בדרך כלל לטיפול מקומי במצבי עור שטחיים (כגון זיהומים ודלקות בעור). תרופות אלה יכולות להינתן בצורה משחה, קרם, אבקה, תרחיץ, תמיסה וג'ל.
  • מתן תוך-אפי –תרופות מסוג זה מיוצרות בשיטה מיוחדת המאפשרת לשאוף את התרופה דרך האף. תרופות במתן תוך-אפי נספגות מהר בדם ומתחילות לפעול מהר.  צורת מתן זו אינה כואבת, וקל לבצע אותה. ישנן תרופות רבות הניתנות במתן תוך-אפי לדוגמה: משככי כאבים וטיפולי הרגעה לילדים, טשטוש לפני פרוצדורות שונות, תרופות למניעת אלרגיה ועוד.
  • מתן תרופות עיני – תרופות לטיפול בבעיות עיניים (כגון גלאוקומה, דלקת עיניים ופציעות) יכולות להינתן בצורת טיפול, ג'ל או משחה כדי שניתן יהיה לשים אותן ישירות על העין. תרופות אלה בדרך כלל משמשות להשפעה מקומית, אך הן יכולות לחדור לזרם הדם.
  • מתן ישיר לאוזן – במקרים של דלקת או זיהום באוזניים ניתן לתת תרופות באופן ישיר לאוזניים. בדרך כלל תרופות אלה מגיעות כטיפות המיועדות למתן באזור החיצוני של האוזן.
  • תרופות בשאיפה (אינהלציה) – תרופות בשאיפה עוברות דרך הפה לדרכי הנשימה ועד לריאות. תרופות אלה נספגות בריאות ועוברות לדם. תרופות בשאיפה ניתנות באמצעות משאף, מסכה או נבולייזר (מכשיר המסייע במתן תרופות בצורת תרסיס והופך תרופה נוזלית לתרסיס עדין). לדוגמה: תרופות רבות לטיפול באסתמה ניתנות באמצעות משאף, יש תרופות הרדמה אותן שואפים דרך מסכה, במצבים חמורים של מחלות ריאה תרופה יכולה להינתן באמצעות נבולייזר.