אלרגיה

מצב רפואיאלרגיה
התמחות רפואיתאלרגיה ואימונולוגיה
תסמינים עיקרייםנזלת אלרגית, פריחות עוריות מגרדות (אורטיקריה), דלקת הלחמית אלרגית (עונתית או קבועה)
סוגי טיפולאנטיהיסטמינים, טיפול באסתמה (במקרים שבהם האלרגיה פוגעת בדרכי הנשימה). במקרים קשים של אלרגיה – חיסונים להפחתת רגישויות.

מהי אלרגיה?

אלרגיה היא תגובה מוגזמת של מערכת החיסון (רגישות יתר) לחומר בסביבה (אלרגן) שאינו משפיע על רוב האנשים. רגישות זו מתפתחת כבר בחשיפה הראשונה לאלרגן, ובפעמים הבאות שהגוף נחשף לאותו אלרגן מתפתחת תגובה של רגישות יתר. אלרגנים רבים, למשל אבקנים ופרוות בעלי חיים, יכולים לגרום לתגובה אלרגית כגון נזלת, גרד ועיניים דומעות, או לתגובה של דרכי הנשימה (אסתמה). חומרת האלרגיה משתנה מאדם לאדם, והיא יכולה להיות החל מגירוי קל ועד אנפילקסיס – מצב חירום מסכן חיים.

ישנן מחלות רבות שנובעות כתוצאה מרגישות יתר של מערכת החיסון, כאשר אלרגיה ומחלות חיסון עצמי (אוטואימוניות) הן שתי המחלות העיקריות בקבוצה זו. עם זאת, אלרגיה שונה מאד ממחלות אוטואימוניות. באלרגיה התגובה של מערכת החיסון היא תגובה נורמאלית של מערכת החיסון, בעוד שבמחלות אוטואימוניות מערכת החיסון תוקפת את הרקמות של הגוף עצמו.

מה גורם לתגובה אלרגית?

תגובה אלרגית מתחילה כאשר מערכת החיסון מגיבה לחומר זר, כמו אבקנים, פרוות בעלי חיים או ארס דבורים, או למזון, שאינו גורם לתגובה במרבית האנשים. מערכת החיסון שלנו מגנה עלינו מפני פולשים זרים שיכולים לגרום למחלות. אם יש לך אלרגיה, מערכת החיסון שלך מזהה חומר שאינו מזיק כפולש זר. חומר זה נקרא אלרגן. מערכת החיסון מגיבה בצורה מוגזמת לאלרגן על ידי כך שהיא מייצרת נוגדנים המכונים אימונוגלובולינים (אימונו-גלובו-לינים) מסוג e, או בקיצור IgE. נוגדנים אלה מגיעים לתאים שמשחררים חומרים שונים, ביניהם חומר הנקרא היסטמין, ואלה גורמים לתגובה האלרגית.

ישנם חומרים שונים העלולים לגרום להתפתחות אלרגיה:

  • אלרגנים מהאוויר, כגון אבקנים, קשקשים מפרוות בעלי חיים, קרדית האבק ועובש.
  • מזונות מסויימים, כגון בוטנים, אגוזים שמקורם מעצים (שקדים, פקאן, ברזיל ועוד), חיטה, סויה, דגים, פירות ים, ביצים וחלב.
  • עקיצות חרקים, למשל דבורים או צרעות.
  • תרופות, במיוחד פניצילין (החומר שממנו עשויות תרופות אנטיביוטיקה מסויימות).
  • לטקס (חומר ממנו מכינים גומי) או חומרים אחרים שאיתם באים במגע.

מי נוטה לפתח אלרגיה?

אלרגיות שכיחות בעיקר בילדים, אך הן עשויות להופיע בכל גיל. לעיתים אלרגיות נעלמות ואז חוזרות שוב לאחר שנים. חשיפה לאלרגנים כאשר מערכת החיסון של הגוף חלשה, למשל לאחר מחלה או במהלך הריון, עשויה להשפיע על התפתחות האלרגיה.

מהם התסמינים של אלרגיה?

תסמינים של אלרגיה תלויים בחומר שגרם לתגובה האלרגית, והם יכולים להשפיע על דרכי הנשימה, הסינוסים ומעברי האף, העור ומערכת העיכול. התגובה האלרגית יכולה לנוע מתגובה קלה שגורמת לאי נוחות ואומללות ועד לתגובה מסכנת חיים.

הנה רשימת תסמינים לאלרגיות נפוצות:

אלרגיה לאבקנים
(קדחת השחת)

תסמינים שכיחים:

  • התעטשות
  • גרד באף, בעיניים ובחיך העליון
  • גודש באף, נזלת מיימית
  • עיניים דומעות, אדומות או נפוחות (דלקת הלחמית)

אטופיק דרמטיטיס
(אסתמה של העור)

תסמינים שכיחים:

  • גרד
  • אדמומיות
  • קשקשת או קילוף העור
עקיצות חרקים

תסמינים שכיחים:

  • אזור גדול סביב העקיצה מתנפח
  • גרד או פריחה עורית בכל הגוף
  • שיעול, לחץ בחזה, צפצופי נשימה או קוצר נשימה
  • במקרים קשים עלולה להתפתח תגובה אלרגית מסכנת חיים (אנפילקסיס)
אלרגיה למזון

תסמינים שכיחים:

  • עקצוץ בחלל הפה
  • התנפחות השפתיים, הלשון, הפנים או הגרון
  • נגעים מורמים בעור (פריחה עורית)
  • במקרים קשים עלולה להתפתח תגובה אלרגית מסכנת חיים (אנפילקסיס)
אלרגיה לתרופה

תסמינים שכיחים:

  • נגעים מורמים בעור (פריחה עורית)
  • גרד בעור
  • התנפחות הפנים
  • צפצופי נשימה
  • במקרים קשים עלולה להתפתח תגובה אלרגית מסכנת חיים (אנפילקסיס

כיצד מאבחנים אלרגיה?

כדי לאבחן את האלרגיה ולטפל בה מומלץ לפנות לרופא המשפחה או לרופא המתמחה באלרגיות – אלרגולוג או אימונולוג. באמצעות איתור גורמי האלרגיה ניתן לדעת ממה כדאי להימנע ולעיתים אף לקבל טיפול המפחית את הרגישות לאותם גורמים. אבחון האלרגיה נעשה באמצעות תבחיני עור או בדיקות דם.

תבחיני עור

בדיקה שמיועדת לאבחן אלרגיה או רגישות יתר ספציפית, במיוחד לחומרים כמו קרדית האבק, אבקנים של פרחים, חומרי טקסטיל, צבע, עקיצות חרקים, פרוות בע״ח, חלקיקי מזון ועוד.

הבדיקה מבוצעת על ידי הזרקת כמות מזערית של האלרגנים אל מתחת לעור, או על ידי מריחתם על העור. אם מתפתחת רגישות יתר, הגוף ישחרר היסטמין וכתוצאה מכך תתפתח תגובה דלקתית (נפיחות, אודם, גרד או כאב מקומי). תגובה זו יכולה להיות מיידית או להתפתח גם 48 שעות לאחר ההזרקה.

בדיקות דם

במקום תבחין עורי, ישנם מקרים שבהם הרופא ימליץ על בדיקת דם במקום תבחין, כדי למדוד את רמות נוגדני ה-IgE (נוגדנים שמערכת החיסון משחררת כתגובה לאלרגן). במרבית האנשים שרגישים לאלרגן מסויים ניתן יהיה לאתר רמה גבוהה של הנוגדנים בתבחין העורי ובבדיקת דם.  

כיצד ניתן למנוע תסמיני אלרגיה?

  • יש לזהות מהם הטריגרים לאלרגיה – למשל, להכין יומן שבו רושמים בכל פעם שהופיעה אלרגיה, ובתגובה לאיזו פעילות או חומר היא הופיעה.
  • יש להימנע או להקטין חשיפה לאותם טריגרים של האלרגיה. גם אם את/ה מקבל/ת טיפול לאלרגיה, יש לנסות להימנע מהגורמים לאלרגיה ולהפחית מגע עימם.

כיצד ניתן להתמודד עם אלרגיה הנגרמת מגורמים סביבתיים?

 אסתמה אלרגית – ישנם סוגים שונים של תכשירים המקלים או מונעים תסמינים. הרופא יוכל לייעץ האם טיפול מסוג זה מתאים לך, ומהו המשאף המתאים עבורך.

  • תכשירים לטיפול בנזלת אלרגית ואורטיקריה (פריחות עוריות):
    • אנטיהיסטמינים – ניתנים דרך הפה או האף, והם מיועדים להפחתת התעטשויות, גרד באף ובעיניים. הם מפחיתים את הנזלת ולעיתים גם את הגודש באף. אנטיהיסטמינים מהדור הישן עלולים לפגוע בעירנות ובריכוז, אנטיהיסטמינים מהדור החדש מלווים בפחות תופעות לוואי. 
    • קורטיקוסטרואידים דרך האף – תרופות אנטי-דלקתיות המסייעות למנוע תגובה אלרגית. יש להם פחות תופעות לוואי מקורטיקוסטרואידים הניתנים דרך הפה. 
    • תכשירים להקלת גודש באף – תכשירים אלה, המגיעים כספריי או טיפות לאף, מיועדים לטיפול קצר-טווח בלבד. שימוש לתקופה ארוכה עלול לגרום ליותר גודש ונפיחות באף.
    • אימונותרפיה – ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה הנגרמת מגורמים סביבתיים, שלהם יוצע טיפול אימונותרפי, טיפול ארוך-טווח שמטרתו לשנות את תגובת מערכת החיסון לאלרגנים. טיפול זה ניתן במקרים שבהם אין תגובה לטיפול תרופתי אחר ואין הטבה במצבו של המטופל. 

אנטיהיסטמין המשווק על ידי רפא

בילקסטן – אנטיהיסטמין מהדור החדש, המיועד לטיפול בתסמינים של נזלת אלרגית, דלקת לחמית אלרגית (עיניים דומעות, אדומות או נפוחות), עונתית או קבועה, ואורטיקריה (פריחות עוריות). בילקסטן מיועד למבוגרים ולמתבגרים מגיל 12.

תאריך עדכון אחרון: 

12.09.22

אין להסתמך על התוכן והמידע לשם קבלת ו/או הענקת טיפול רפואי והוא אינו מיועד לבוא במקום עלון לרופא/לצרכן  ו/או התייעצות עם רופא מוסמך.