קרוהן

מהי מחלת קרוהן?

קרוהן הינה מחלה כרונית הגורמת לדלקת במערכת העיכול. המחלה פוגעת בדרך כלל במקטע הסופי של המעי הדק, אך היא יכולה לפגוע במקטעים שונים של מערכת העיכול החל מחלל הפה ועד פי הטבעת. השם "קרוהן" ניתן למחלה על שם ד"ר בוריל קרוהן, רופא מניו יורק שתיאר אותה לראשונה ב- 1932.

מהם התסמינים של קרוהן?

התסמינים של קרוהן משתנים בהתאם למיקום הדלקת, אך התסמינים העיקריים כוללים:

• כאבי בטן ושלשול (לפעמים רירי או דמי)
• עייפות ותשישות – כתוצאה מהמחלה עצמה, מאנמיה, חסרים תזונתיים (כגון ויטמין B₁₂ , ויטמין D, פולאט וכו') או בשל התקף הגורם להתעוררויות רבות בלילה
• תחושה כללית לא טובה
• פצעים בפה
• איבוד תיאבון ואיבוד משקל – איבוד משקל עלול להיות גם תוצאה של הדלקת הפוגעת בספיגת מרכיבים תזונתיים
• אנמיה (רמה נמוכה של כדוריות דם אדומות) – אנמיה עלולה לגרום גם לעייפות

מחלת קרוהן עלולה להיות קשורה גם למספר חסרים שונים הכוללים ויטמינים, מינרלים, חלבונים ועוד. חולי קרוהן שעברו כריתה של החלק האחרון במעי הדק סובלים מחסר של ויטמין B₁₂.

קרוהן מוגדרת כמחלה כרונית (מתמשכת), והאנשים החולים במחלה יחוו תקופות בהן הם מרגישים טוב יותר עם פחות תסמינים (הפוגה), ותקופות בהן התסמינים מתגברים (התקפים והתלקחויות). יש אנשים שיחוו תקופות ארוכות של הפוגה, אפילו למשך שנים, ויש כאלה שיחוו התקפים לעיתים קרובות יותר.

מה גורם לקרוהן?

מחלת קרוהן מוגדרת כמחלה אימונית שבה מערכת החיסון של הגוף מתקיפה חומרים הנמצאים במעי (חיידקים וחלבונים) וכתוצאה מהדלקת גורמת לנזק ברקמות. הדלקת במעיים היא ביטוי של תקיפת מערכת החיסון - כאשר חלקים של מערכת העיכול מודלקים ובצקתיים, המעיים מתעבים ותסמינים שונים של המחלה באים לכדי ביטוי. נכון להיום, הגורם המדויק למחלה ולתפקוד הלקוי של מערכת החיסון אינו ידוע. עם זאת, חוקרים סבורים שלגורמים גנטיים ולגורמים סביבתיים כגון נגיפים (וירוסים), חיידקים, הרגלי תזונה, עישון וכו', יש תפקיד חשוב בהתפתחות המחלה.

האם קרוהן משפיעה על איברים אחרים בגוף?

מחלת הקרוהן עלולה להשפיע גם על איברים מחוץ למערכת העיכול, ולגרום למצבים הפוגעים במפרקים, בעיניים או בעור. מצבים אלה בדרך כלל מתפתחים כאשר המחלה פעילה, אך הם יכולים להתפתח במהלך הפוגה, או לפני שמופיעים תסמינים במערכת העיכול. מחלת קרוהן עלולה גם לגרום לירידה בצפיפות העצם, לבעיות בכבד, לקרישי דם ולאנמיה.

כיצד מאבחנים ומנטרים קרוהן?

• בדיקות דם - מדדי דלקת בדם (בעיקר CRP) ומרכיבים אחרים בדם יכולים להוות סמנים לקיום המחלה. לעיתים בדיקות דם יכולות לסייע לנבא מצב מחלה
• בדיקות צואה - בבדיקת צואה ניתן לזהות סימני דלקת או דם, ולבדוק האם השלשול נגרם כתוצאה מזיהום. אם מזהים דלקת, יתכן ויבוצעו בדיקות נוספות כגון אנדוסקופיה, צילום רנטגן או סריקת CT
• אנדוסקופיה - בדיקה המבוצעת באמצעות צינור ארוך וגמיש שבקצהו מצלמה. הבדיקה מאפשרת לברר האם יש דלקת במערכת העיכול. כל הבדיקות מבוצעות תחת טשטוש, ומאפשרות לבצע הסתכלות קפדנית על המעי ואף לקחת ביופסיה בעת הצורך. בדיקות אנדוסקופיות לקרוהן כוללות:
  • גסטרוסקופיה - בדיקה של החלק העליון של המעי (וושט, קיבה ותריסריון). הבדיקה מבוצעת באמצעות החדרת מצלמה זעירה דרך הפה
  • קולונוסקופיה - בדיקה של פי הטבעת, המעי הגס והחלק הסופי של המעי הדק. הבדיקה מבוצעת באמצעות החדרת מצלמה זעירה דרך פי הטבעת
• סריקת CT או MRI - בדיקות אבחנתיות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות ליצירת תמונות מדויקות של מערכת העיכול. בדיקות אלה מאפשרות לקבל מידע מדויק יותר מצילום רנטגן אודות מצב מערכת העיכול
• בדיקת וידיאו קפסולה -בדיקה הנעשית באמצעות בליעת קפסולה (בגודל של כדור רגיל) עם מצלמה מובנית אשר מצלמת את המעי הדק באזורים שלא ניתן או קשה להגיע אליהם עם מכשיר אנדוסקופ. מאפשר הערכה של דלקת או מקור דימום מהמעי הדק
• בדיקת אולטרסאונד של המעי - בדיקה המבוצעת ע״י רופא/ת גסטרו מומחה עם מכשיר אולטרסאונד מיוחד ומאפשר הערכת דלקת במעי הגס ודק (בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק), סיבוכים של המחלה כגון אבצס או היצרות וניטור תגובה לטיפול
• בדיקת בריום – בדיקה הנעשית באמצעות תמיסת מלחי בריום, הניתנת באמצעות חוקן או שתייה. התמיסה צובעת את רירית מערכת העיכול ומדגימה את מצב דרכי העיכול כדי לאתר בעיות כגון דלקת, חסימה, ועוד

כיצד מתמודדים עם קרוהן?

המטרה במחלות מעי דלקתיות היא להפחית את תסמיני הדלקת, לשלוט בהתקפים, וכאשר המחלה שקטה – למנוע התקף. זה אומר שחולים עלולים להזדקק לטיפול לאורך זמן, אפילו למשך שנים רבות.

הרופא יוכל לייעץ לך בנושא מחלת הקרוהן וכיצד מתמודדים איתה.

טיפולים תרופתיים:

תרופות נוגדות דלקת

• סטרואידים - מיועדים לטיפול במחלה פעילה בדרגת חומרה בינונית עד קשה. המטרה של טיפולים אלו היא להכניס את המטופל להפוגה באופן מהיר ולהמשיך לתקופה קצרה יחסית עד התחלת טיפול שישמור על מחלה שקטה
  צורות מתן: טבליות, חוקנים, נרות
• תרופות המדכאות את מערכת החיסון - לטיפול במחלה פעילה שלא דוכאה על ידי שימוש בתרופות הרשומות מעלה ולשמירה על הפוגה במחלה
  צורות מתן: טבליות, זריקות
• טיפולים מתקדמים (ביולוגיים ומולקולות קטנות) - לטיפול במחלה פעילה בדרגה בינונית עד קשה ולשמירה על רגיעה לתקופה ארוכה בחולים בהם טיפולים אחרים נכשלו. הם מדכאים את פעילות מערכת החיסון ומעכבים תהליכי דלקת
  צורות מתן: הזרקה תת עורית, עירוי תוך ורידי, טבליות

תרופות סימפטומטיות (להפחתה והקלה בתסמינים)

• נוגדי שלשול
• מרככי צואה
• משככי כאבים

תרופות אחרות:

• אנטיביוטיקה
• תרופות לטיפול באנמיה או חסרים תזונתיים אחרים

דרכי התמודדות שאינן תרופתיות:

ניתוח

מכיוון שפיזור הדלקת עלול להיות במקטעים שונים לאורך המעי, ניתוח יתבצע בעיקר כאשר הטיפולים התרופתיים לא הועילו או אם הופיעו סיבוכים כגון חסימת מעיים או היצרויות חוזרות. במקרים אלה ניתוח יכול לאפשר הקלה ארוכת טווח.

תזונה

בחולי קרוהן, שינויים תזונתיים התורמים למנוחת המעיים כאשר המחלה פעילה יכולים להיות יעילים כאשר הם משולבים עם טיפול תרופתי. מכיוון שבמחלת קרוהן עלולים להיות חסרים תזונתיים שונים, לעיתים החולה יזדקק לתוספות מתאימות (ויטמינים, סידן, ברזל, אשלגן ואבץ). הרופא המטפל יוכל לאתר אילו מרכיבים חסרים באמצעות בדיקות דם.

כמו כן, ידוע כי לתזונה תפקיד חשוב מאוד במחלת קרוהן ויש דיאטות מסוימות שניתן להשתמש בהן ואף להחליף טיפולים תרופתיים במקרים מסוימים (בעיקר מקרים קלים יותר).

פסיכותרפיה

יעילות הטיפול הפסיכותרפי (למשל טיפול התנהגותי, טיפול בשיחה) שנוי במחלוקת וטרם נמצאו ראיות קליניות לכך שניתן למנוע התלקחויות בחולים עם לחץ נפשי. מצד שני, טיפול התנהגותי עשוי לסייע לחולים להתמודד טוב יותר עם מחלתם.