COPD

COPD

COPD = Chronic Obstructive Pulmonary Disease,  ובעברית: מחלת ריאות חסימתית כרונית.  

מחלת ריאות חסימתית כרונית היא מחלה שכיחה מאוד הגורמת לתחלואה ולתמותה באחוזים גבוהים. המחלה מאובחנת בשלבים מתקדמים של המחלה כאשר חלק גדול של הריאה כבר נפגע. המחלה מתאפיינת באירועים של התלקחויות על רקע מחלות זיהומיות, או סיבות אחרות אשר גורמות להתקדמות המחלה.  

הסימנים העיקריים של המחלה הם שיעול, קוצר נשימה וקושי בהוצאת אוויר. במצב תקין האויר נכנס דרך האף או הפה ודרך דרכי הנשימה מגיע אל הריאות. בריאות, החמצן מהאוויר עובר דרך נאדיות הריאה לכלי דם המובילים את החמצן לכל חלקי הגוף והוא משמש את התאים השונים לצרכיהם ובכלל זה הפקת אנרגיה. בתהליך הפקת האנרגיה נוצר פחמן דו חמצני העובר אל הדם, מובל אל הריאות, ונפלט החוצה בנשיפה.

מחלת ה- COPD כוללת שתי מחלות ריאה כרוניות – אמפיזמה (נפחת) וברונכיטיס כרונית.

מחלת הנפחת מתאפיינת בהרס של כלי הדם הקטנים בדרכי הנשימה ובנאדיות הריאה, וכתוצאה מכך חלה הפרעה בשחלוף גזים. חמצן אשר מגיע מהאוויר לא יכול לחדור לתוך כלי הדם וליצור קשר עם כדוריות הדם האדומות. כתוצאה מחוסר חמצן, אשר מופיע תחילה רק בפעילות גופנית ולאחר מכן גם במנוחה, המטופל סובל מקוצר נשימה פרוגרסיבי ולעתים המצב אף יכול להוביל לאי ספיקת לב. במקביל יש קושי גם בפליטה יעילה של פחמן דו חמצני.

במחלת הברונכיטיס הכרונית דרכי הנשימה בצקתיות ומודלקות והן מייצרות כמות גדולה של ליחה. הדלקת, הבצקת והליחה מצרים את דרכי הנשימה והפגיעה בדרכי הנשימה מתבטאת בעיקר בשיעול ליחתי וקושי בהוצאת אוויר. הביטוי הקליני של המחלה הוא צפצופים וקוצר נשימה.  

לאנשים רבים הסובלים מ- COPD , קיים שילוב של שתי המחלות, גם נפחת וגם ברונכיטיס כרונית.

מהם התסמינים של  COPD?

התסמינים מתחילים בדרך כלל סביב גיל 50. מדובר במחלה המתפתחת באופן איטי. להלן מספר תסמינים וסימנים שכיחים של המחלה:

•     שיעול יבש או שיעול עם כמות מוגברת של כיח
•     קוצר נשימה, במיוחד בזמן פעילות גופנית
•     צפצופים (כאשר נושמים נשמע קול שריקה)
•     לחץ בחזה
•     אירועים חוזרים של  זיהומי ריאה
•     בשלבים חמורים של המחלה, ייתכנו תסמינים כמו נפיחות ברגליים, קושי בשמירה על שיווי משקל וחולשת שרירים

חומרת התסמינים תלויה בנזק שנגרם לריאות ומחלות הרקע של המטופל. עם התקדמות המחלה מטופל יכול לפתח סימנים של אי ספיקת לב ימנית אשר תתבטא בנפיחות ברגליים, נפיחות בבטן, עליה במשקל (עקב צבירת מים או חוסר ניידות). לעומת זאת, מטופלים עם נפחת מפתחים ירידה משמעותית במשקל. 

מה גורם להתפתחות  COPD?

גורם הסיכון העיקרי של COPD הוא עישון סיגריות. מרבית האנשים עם COPD מעשנים או עישנו בעבר.  

בנוסף, קיימת נטייה גנטית להתפתחות המחלה, לכן כאשר המחלה מתפתחת בגיל צעיר יש צורך בבירור גנטי (סיבות כגון חוסר חלבון, אלפא 1 אנטיטריפסין).

לאנשים עם היסטוריה משפחתית של COPD יש סיכון גבוה לפתח את המחלה אם הם מעשנים.
קיימים גורמים נוספים להתפתחות המחלה –הן גורמים זיהומיים והן גורמים חשיפתיים – תעסוקתיים.  חשיפה לאורך זמן לחומרים המגרים את הריאות מעלה גם היא את הסיכון לחלות ב-COPD, לדוגמה: עישון פאסיבי, זיהום אוויר, כימיקלים שונים ואבק.

כיצד מאבחנים COPD ?

אבחון של המחלה מתבסס על הערכה קלינית, בחינת גורמי סיכון ותפקודי ריאות. הרופא יאבחן COPD בהתבסס על הסימנים והתסמינים, ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, ותוצאות הבדיקות.
הרופא יבדוק את החולה, בדגש על האזנה לריאות, ובהמשך לכך יתכן שהמטופל ישלח לבדיקות נוספות.

בדיקות תפקודי ריאה

בדיקות המודדות כמה נפח אוויר אדם יכול לשאוף פנימה ולנשוף החוצה, בחינת מהירות הנשימה, ועד כמה הריאות יעילות בהובלת החמצן לדם.

    ספירומטריה -  הבדיקה הנפוצה לתפקודי ריאות. הנבדק שואף אוויר מלוא הריאות ונושף במלוא כוחו לתוך מכשיר קטן הנקרא ספירומטר. המכשיר מודד כמה אוויר הצליח הנבדק לנשוף החוצה, וכמה מהר יצא האוויר. לאנשים עם בעיות בזרימת אוויר מוסיפים לבדיקה זו תרופות להרחבת דרכי הנשימה ומשווים את תוצאות הבדיקה לפני ואחרי נטילת התרופה. כך ניתן לבדוק את הדינמיקה של חסימת דרכי הנשימה, כלומר האם חסימת דרכי הנשימה משתפרת בתגובה לשאיפת מרחיב סמפונות. בדיקה זו מאפשרת לאבחן COPD  לפני שמתפתחים תסמינים. בדיקה זו משמשת גם לאבחן את דרגת החומרה של המחלה וגם לבצע אבחנה מבדלת עם מחלות אחרות , כגון אסתמה או אי-ספיקת לב הגורמים לתסמינים דומים.

    צילום ריאות או סריקת CT - בדיקות אלה מדגימות את מבנה האיברים בחלל החזה, כגון הלב, הריאות וכלי הדם. בדיקות אלה יכולות להראות סימנים שלCOPD - הרס רקמתי כגון נפחת, עיבוי של דרכי נשימה – ברונכיטיס כרונית ולשלול מחלות אחרות של דרכי הנשימה.  

    בדיקת גזים עורקיים – בדיקה המודדת את רמת החמצן בדם באמצעות לקיחת דגימת דם מהעורקים. בדיקה זו מבצעים במטופלים עם מחלה מתקדמת ובאמצעותה ניתן לזהות את דרגת חומרת המחלה והאם יש צורך בטיפול בחמצן.

    בדיקות במעבדת שינה - במידה ויש חשד לדום נשימה בשינה או במטופלים עם מחלה מתקדמת.  

    אקו לב –לבדוק האם קיימת השפעה של מחלת ריאות חסימתית (COPD) על מערכת הלב וכלי הדם.

כיצד מתמודדים עם  COPD?

נכון להיום לא ניתן לרפא COPD אבל אפשר לעצור את התקדמות המחלה. טיפולים שונים ושינויים בסגנון החיים יכולים לשפר את איכות החיים ולהאט את קצב התקדמות המחלה.

דרכי התמודדות שאינן תרופתיות- שינוי בסגנון החיים:

•     הפסקת עישון והימנעות מחשיפה לחומרים המגרים את הריאות (כולל עישון פסיבי וסיגריות אלקטרוניות)
•     מניעת זיהומים באמצעות חיסונים כנגד דלקת ריאות 
•     חיסון עונתי נגד שפעת
•     תפריט מאוזן - כאשר המחלה חמורה, קוצר נשימה ועייפות עלולים להקשות על האכילה.  יש דרכים שונות באמצעותן ניתן לשפר את כמות ואיכות המזון שאנו צורכים. למשל, לאכול ארוחות קטנות, בתדירות גבוהה יותר, לנוח לפני הארוחה וליטול תוספי מזון וויטמינים
•     פעילות גופנית – התסמינים של המחלה יכולים להקשות על ביצוע פעילות גופנית. עם זאת, פעילות גופנית חשובה לחיזוק השרירים המסייעים לנשימה ומשפרים את הבריאות הכללית. יש להתייעץ עם הרופא אילו סוגי פעילויות מומלצות לחולי COPD

שיקום ריאתי

תוכנית רב-תחומית הכוללת טיפול באנשים הסובלים מבעית נשימה כרונית מתמשכת. מטרת התוכנית הינה להקטין את הקושי הנשימתי ולשפר את יכולת תפקוד הנשימה ואת איכות חיי החולים.

טיפול בחמצן

במקרים חמורים של COPD וכאשר רמות החמצן בדם נמוכות, טיפול בחמצן יכול לעזור לנשימה. הטיפול ניתן לתקופה קצרה או באופן קבוע, במטרה לסייע ולהקל על קוצר הנשימה.

ניתוח

ניתוח לכריתת אונת ריאה הינו בדרך כלל המוצא האחרון לאנשים עם תסמינים חמורים, בעיקר חולי נפחת, שהטיפול התרופתי אינו משפר את תסמיני המחלה. במקרים נדירים יומלץ על השתלת ריאה.

טיפול תרופתי

קיימים טיפולים שונים הניתנים כמשאף או כטבלייה. חלקם מרחיבי סמפונות, חלקם מפחיתי דלקת ואחדים משלבים בין השניים.

•  מרחיבי סמפונות – תרופות אלה מרפות את השרירים שסביב דרכי הנשימה, ומסייעות להרחיב את דרכי הנשימה על מנת שיהיה קל יותר לנשום. בהתאם לחומרת המחלה, הרופא ירשום מרשם למרחיב סמפונות קצר טווח, הפועל במשך כ- 4 עד 6 שעות, או מרחיב סמפונות ארוך טווח הפועל במשך 12 שעות. מרבית מרחיבי הסמפונות ניתנים באמצעות משאף המאפשר לתרופה להגיע ישירות לריאות.
•  יש משאפים משולבים המכילים מרחיב סמפונות וסטרואיד בשאיפה – כאשר ה- COPD חמור, או כאשר התסמינים מופיעים לעיתים קרובות, הרופא עשוי להמליץ על משאף משולב. המרכיב הסטרואידי מסייע להפחית את הדלקת בדרכי הנשימה. בשנים האחרונות משתמשים במשאפים אשר מכילים שילוב של 3 תרופות יחד – סטרואידים ומרחיבי סמפונות משני סוגים. לפי המחקרים הטיפולים הללו מאפשרים לשפר היענות לטיפול, להוריד כמות התלקחויות, לשפר איכות חיים ואף נטייה לצמצום התמותה. 
• לאחרונה החלו טיפולים בתרופות ביולוגיות חדשניות

מעקב קבוע אצל רופא

COPD  הינה מחלה העלולה להחמיר עם הזמן ועל כן חשוב להיות במעקב רפואי. כמו כן, מומלץ לפנות לרופא אם סובלים מהתסמינים הבאים:

•     קוצר נשימה שמתגבר בזמן פעילות גופנית או בתנועה
•     שיעול עם ליחה שלא נעלמת
•     זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה, במיוחד בחורף
•     צפצופים בנשימה

לעיתים, התסמינים יחמירו ויהיה צורך בטיפול בבית החולים. יש ליצור קשר עם שירותי החירום אם:

•     יש קושי בנשימה בזמן דיבור
•     השפתיים או הציפורניים מכחילות או נהיות אפורות (זהו סימן לרמה נמוכה של חמצן בדם)
•     מצב של ערנות לקויה
•     קצב הלב מהיר מאד
•     הטיפול שהומלץ לטיפול בתסמינים אינו עוזר