דלקת בדרכי השתן| מצב רפואי | דלקת בדרכי השתן התחתונות או העליונות |
| התמחות רפואית | רפואת משפחה, אורולוגיה, נשים |
| תסמינים עיקריים | צורך עז ודחוף להטיל שתן, תחושת צריבה, הטלת שתן תכופה בכמויות קטנות |
מהי דלקת בדרכי השתן?
מערכת השתן כוללת את הכליות (שלמעשה מייצרות את השתן), שופכנים (צינורות המובילם את השתן מהכליות אל שלפוחית השתן), שלפוחית השתן ואת השופכה (הצינור שמוביל את השתן החוצה).
דלקת בדרכי השתן נגרמת על ידי חיידקים שנודדים אל שלפוחית השתן או לכל חלק אחר במערכת השתן.
קיימים שני סוגים של דלקות בשתן:
- דלקת שתן פשוטה או "לא מסובכת" simple cystitis /uncomplicated UTI -דלקת שלפוחית השתן (ציסטיטיס) פשוטה, מוגדרת כדלקת חריפה (הופעה פתאומית), ספורדית (בודדת) או חוזרת ונשנית, המוגבלת לנשים שאינן בהיריון, ללא אנומליות אנטומיות או תפקודיות ידועות במערכת השתן או מחלות רקע אחרות.
- דלקת בדרכי השתן מסובכת (complicated UTI) מתרחשת אצל אדם שיש לו גורמי סיכון (לדוגמה: סוכרת קיימת או דיכוי חיסוני) או אנומליות אנטומיות /מבניות או תפקודיות ספציפיות הקשורות למערכת השתן (לדוגמה: חסימה, התרוקנות לא שלמה עקב תפקוד לקוי של השריר) . דלקות כאלה לרוב קשורות לזיהומים בחלק העליון של מערכת השתן והן קשות יותר לטיפול.
שכיחות דלקות בדרכי השתן
דלקות פשוטות בדרכי השתן שכיחות הרבה יותר אצל נשים לעומת גברים- וזאת בשל המבנה האנטומי של גוף האשה: השופכה ממוקמת קרוב לפי הטבעת , ולכן חיידקים ממערכת העיכול (כמו למשל E.COLI) יכולים לחדור לשופכה בקלות יחסית.
במרבית המקרים ההגנה הטבעית של הגוף מצליחה להתגבר על החיידקים אך לעיתים אלה עוקפים את ההגנה , נדבקים לדפנות השופכה וגורמים לזיהום.
מהם גורמי הסיכון לזיהום בדלקת בדרכי השתן אצל נשים בריאות שאינן בהיריון?
- היסטוריה קודמת של דלקות שתן
- מגע מיני תכוף
- שימוש בקוטלי זרע או שימוש בקונדומים ודיאפגרמות עם קוטלי זרע
- גיל המעבר-לאור ירידה באסטרוגן המקומי בנרתיק, ועליה בערכי ה-PH יש סיכון עולה לדלקות שתן.
תסמינים של דלקת פשוטה /לא מסובכת בדרכי השתן
- כאב/צריבה/תחושת שריפה בזמן הטלת שתן
- עליה בתדירות מתן שתן
- שתן בכמויות קטנות
- צורך עז ודחוף להטיל שתן
- אי נוחות/לחץ באזור הבטן התחתונה
- דם בשתן
כשמדובר בדלקת מסובכת - התסמינים עשויים לכלול בנוסף גם:
- חום עם או בלי צמרמורת
- כאבים במותניים
- תחושת בחילה ו/או סחרחורת
אבחון דלקת בדרכי השתן
בדרך כלל, כאשר מטופלת מתלוננת על תסמינים האופייניים לדלקת בדרכי השתן, כגון כאבים בהטלת שתן, או צורף עז להטיל שתן לעיתים קרובות, אין צורך בבדיקות לאשר את האבחנה כי מדובר בדלקת בדרכי השתן. עם זאת, במצבים מסוימים תידרש בדיקת שתן:
- חשד לדלקת בדרכי השתן העליונות (כליות, שופכנים), שכן זיהום באזורים אלה עלול לגרום לסיבוכים.
- במקרה של דימום בשתן.
- כאשר ברקע ישנם גורמים המעלים את הסיכון לסיבוכים (למשל במקרה של מערכת חיסון חלשה).
הבירור הראשוני כולל דגימת שתן הבודקת הימצאות חיידקים. בדיקה זו יכולה להועיל בבחירת סוג הטיפול. את הבדיקה ניתן לעשות בכל שעות היממה אך מומלץ להשתמש בשתן הראשון של הבוקר שהינו מרוכז יותר. אם נמצא דם בשתן יש לבצע בדיקות נוספות.
כדי לברר את מצב מערכת השתן ניתן לבצע אולטראסאונד. בדיקה זו תספק מידע לגבי מצב הכליות, והאם יש אבנים בכליות, ומידע לגבי שלפוחית השתן, סימנים לחסימה ומידת ריקון השלפוחית.
טיפול:
הטיפול בדלקות בדרכי השתן הוא טיפול אנטיביוטי הניתן ע"י הרופא/ה המטפלים ( לרוב רופאי/ת משפחה, אורולוגים/יות או רופאי/ות נשים).
מניעה והתמודדות עם דלקות בדרכי השתן
שינויים בהרגלים יומיומיים עשויים למנוע זיהומים חוזרים בדרכי השתן, להלן כמה דוגמאות:
- יש להקפיד על שתיה מרובה - שתיה מרובה תגרום להשתנה מרובה ולריקון שלפוחית השתן. השתיה המומלצת ביותר היא מים.
- להמנע משימוש וחשיפה לקוטלי זרע
- נשים לאחר גיל המעבר- מומלץ לשקול שימוש באסטרוגן מקומי ( בייעוץ רופא/ה ).
- לאחר ריקון השלפוחית או הטלת צואה, יש לנגב בכיוון הנכון – מכיוון הבטן לכיוון הגב (מקדימה לאחור).
- לרוקן את השלפוחית זמן קצר לאחר קיום יחסי מין.
- יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפלים -במקרים של דלקות חוזרות בדרכי השתן – לעיתים ניתן להתאים טיפול מניעתי(תכשירים להחמצת השתן, או אנטיביוטיקה לשימוש במצבים אופייניים).
רופא/ת המשפחה שלך יוכל לייעץ בנושא דלקת בדרכי השתן וכיצד מתמודדים איתה.
