בחילות והקאות לאחר כימותרפיה

בחילות והקאות הנלוות לטיפול הכימותרפי הן תופעת לוואי שכיחה המתפתחת ב- 80% מהחולים המקבלים כימותרפיה. הקאות תכופות משפיעות על איכות החיים ומגבילות תפקוד יומי. הן עשויות לפגוע ביכולת הגוף לספוג את הנוזלים והמזון להם הוא זקוק ובמצבים קשים עלולות לגרום לחוסר איזון תזונתי ולהתייבשות, לירידה במצב התפקודי ואפילו לחוסר איחוי של פצע ניתוחי. ישנם מקרים בהם בחילות והקאות עלולות להוביל להפחתת המינון הרצוי של הכימותרפיה, לקיצור משך הטיפול, ואף להפסקת הטיפול האונקולוגי.

מה גורם לבחילות והקאות אחרי כימותרפיה?

כאשר חומרי הטיפול הכימותרפי נכנסים לגוף, חיישנים (סנסורים) במערכת העיכול ובמוח מגלים את נוכחות החומרים הזרים. בתהליך מורכב, מופעלים מוליכים עצביים שונים בפה, בקיבה ובמעיים, הגורמים לשחרור חומרים כימיים לדם. חומרים אלו מעוררים את "מרכז ההקאה" במוח. בתהליך זה משתחררים מספר כימיקלים, למשל סרוטונין, הגורמים לבחילה ולרפלקס ההקאה. זהו הניסיון של הגוף להיפטר מהחומר הזר שחדר אליו.

מה משפיע על הבחילות והקאות לאחר הטיפול?

• גורמים הקשורים לטיפול:
  • סוג התכשיר הכימי – ישנן תרופות כימיות בעלות סיכון גבוה יותר לגרום לבחילות והקאות.
  • תכיפות הטיפול – ככל שהמרווחים בין הטיפולים קצרים יותר יש פחות זמן להתאושש מתופעות הלוואי בטיפול הקודם.
  • המינון ואופן מתן הטיפול – לאחר טיפול כימותרפי הניתן דרך הוריד, בחילות והקאות נוטות להופיע מוקדם יותר, לעומת טיפול הניתן בכדורים.
• גורמים הקשורים לחולה:
  • נשים – מחקרים מראים כי נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים לפתח בחילות והקאות לאחר טיפול כימותרפי.
  • נשים שסבלו מבחילות בהריון – נשים שחוו בחילות והקאות במהלך ההיריון נמצאות בסיכון מוגבר אף יותר לחוות תסמינים דומים בעקבות כימותרפיה.
  • גיל צעיר – מטופלים צעירים מתחת לגיל 50 נוטים לסבול יותר מבחילות והקאות, בהשוואה למטופלים מבוגרים.
  • נטייה לבחילות והקאות – אנשים עם רגישות לתנועה, כמו כאלו שסובלים מבחילות במהלך נסיעה או הפלגה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בחילות והקאות גם בעקבות טיפול כימותרפי.
  • תגובה קודמת לטיפולים כימותרפיים – מטופלים שחוו בחילות והקאות בטיפולים קודמים נמצאים בסיכון מוגבר להישנות התסמינים בטיפולים הבאים.
  • צריכת אלכוהול נמוכה – מטופלים שאינם שותים אלכוהול באופן קבוע נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בחילות והקאות לאחר כימותרפיה, לעומת אלה שצורכים אלכוהול באופן תדיר.
  • חרדה או ציפייה לבחילות – מטופלים שחשים חרדה או מצפים מראש לבחילות לפני קבלת הטיפול נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בחילות כתוצאה מהכימותרפיה.

מתי נוטות להופיע בחילות והקאות לאחר טיפול כימותרפי?

• בחילות והקאות אקוטיות - מתפתחות עד 24 שעות מקבלת טיפול כימותרפיה.
• בחילות והקאות מאוחרות - מתפתחות רק מספר ימים לאחר הטיפול.
• בחילות והקאות מותנות - מתרחשות לפני מתן הטיפול הכימי, לרוב לקראת הטיפול, כתגובה מותנית להתנסות הקודמת בטיפולי כימותרפיה.

דרכי ההתמודדות עם בחילות והקאות מכימותרפיה

קיים מגוון רחב של תרופות יעילות לטיפול בבחילות והקאות, אך לרוב נעשה שימוש במספר תרופות כדי למנוע בחילות והקאות. טיפול בבחילות והקאות יכול להינתן בצורות מתן שונות: באמצעות הזרקה לווריד, במתן דרך הפה (בכדורים, בנוזל או במתן תת-לשוני) באמצעות מדבקה עורית, או במתן בצורת נר בפי הטבעת. בחירת הטיפול המונע מבוססת על הערכת הסיכון לפתח בחילות והקאות, והיא תלויה במאפיינים של הטיפול ובמאפייני החולה.

קבוצות התרופות המשמשות בטיפול נגד בחילות והקאות לאחר כימותרפיה כוללות טיפולים תרופתיים הפועלים על האותות המעוררים את תחושת הבחילה וההקאות:

• חוסמי הקולטן 5HT3 לסרוטונין  – להקלה ולמניעת הקאות ובחילות אקוטיות ומאוחרות. יעילות במיוחד במניעת בחילות והקאות אקוטיות ומשמשות גם למניעת בחילות והקאות מאוחרות. ישנם כאלה הניתנים לפני הטיפול ובמהלכו וכאלה הניתנים לפני הטיפול בלבד. התרופות יכולות להינתן דרך הפה או דרך הוריד.
• חוסמי הקולטן  NK1 לנוירוקינין – להקלה ולמניעת הקאות ובחילות אקוטיות ומאוחרות. ניתנים דרך הווריד או הפה כשעה לפני הטיפול.
• תרופות החוסמות את רצפטור 5HT3 ואת רצפטור NK1 – להקלה ולמניעת הקאות ובחילות אקוטיות ומאוחרות. ניתן בטבליות כשעה לפני הטיפול הכימי.
• קורטיקוסטרואידים – להקלה ולמניעת הקאות ובבחילות מאוחרות. ניתנים דרך הווריד או בטבלייה, כתרופה יחידה או בשילוב עם תרופות אחרות.
• חוסמי דופאמין התרופות – ניתנות כאשר אין תגובה לטיפולים אחרים.
• בנזודיאזיפינים – תכשירים עם פעילות אנטי-חרדתית לטיפול בבחילות והקאות מותנות. ניתנות כאשר הטיפול התומך המקובל אינו מביא להפוגה. כאשר התרופות ניתנות בצורה תת-לשונית השפעתן מהירה יותר.
• מדבקות למניעת בחילות והקאות המכילים חומרים המשתחררים באיטיות בגוף. ניתנים כאשר בחילות והקאות נמשכות למשך יותר מכמה ימים.
• חסימת מיצי קיבה – להפחתת בעיות עיכול וצרבות. טיפולים אלה ניתנים בדרך כלל ללא מרשם.

טיפולים שאינם תרופתיים:

טיפולים משלימים להרגעה ולהרפייה כגון ביו-פידבק, דמיון מודרך, רפואה אלטרנטיבית.

מתי כדאי לטפל?

קל יותר למנוע הופעת בחילות והקאות, מאשר לטפל בהן. מניעת בחילות והקאות חוסכת סבל מיותר לחולה ומקלה במעט על קבלת המשך הטיפול. מסיבה זו חשוב לשוחח עם הרופא עוד לפני התחלת הטיפול הראשון ולהעריך את הסיכון לקבלת בחילות והקאות כתוצאה מהטיפול וחשוב לקבל ממנו את הטיפול המומלץ עוד לפני התחלת הטיפול, ולקבל הדרכה מפורטת על אופן הטיפול התרופתי .

מניעת הקאות ובחילות לאחר טיפול כימותרפי משפרת את איכות החיים במהלך הטיפול ואחריו, ומקלה במעט על קבלת הטיפול הכימותרפי שתוכנן.