אסתמה

מהי אסתמה?

אסתמה הינה מחלת ריאות שכיחה הגורמת לשיעול (בעיקר בלילה או מוקדם בבוקר), צפצופים, נשימה הנשמעת כמו שריקה, לחץ בחזה וקוצר נשימה. התסמינים עלולים להוות סימן ראשון להימצאות אסתמה, אך יש צורך באבחון מדויק של המחלה. אסתמה מכונה בעברית גם קצרת או גנחת.

אסתמה הינה מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה. מדובר במחלה שכיחה מאוד, במבוגרים 5-4% מהאוכלוסייה, ובילדים 10% מהאוכלוסייה. המחלה מתבטאת באירועים חוזרים של שיעול, קוצר נשימה, אנחות בחזה ושריקות (צפצופים). סימנים של אסתמה ברוב המקרים מתפתחים לאחר חשיפה לטריגרים שונים כגון: אלרגנים, שינוי במזג האוויר ופעילות גופנית. עם זאת, הסימנים יכולים להתפתח גם באופן ספונטני ובשעות מוקדמות של הבוקר.

מחלת האסתמה היא מחלה התקפית. התקפי אסתמה יכולים להיות קלים אך גם יכולים להתפתח להתקף קשה שדורש פניה למוקד רפואי. החולה עלול להתאשפז, ולעיתים נדירות מצב זה עלול להיות מסכן חיים.

סימנים קליניים המתפתחים בזמן ההתקפים נובעים מתהליך חסימתי בדרכי הנשימה. במהלך התקף אסתמה, זרימת האוויר בדרכי הנשימה מוגבלת, דרכי הנשימה הופכים לצרים יותר ונוצרת בצקת עם הפרשה מוגברת של ריר בסימפונות. התוצאה היא ירידה ביכולת הוצאת אוויר (נשיפות) והאוויר נותר כלוא בריאות.

מה גורם לאסתמה?

אין גורם יחיד למחלה. יש קשר בין רקע גנטי, זיהומים נשימתיים, מחלות ויראליות וחשיפה לגירויים שונים (כגון: עישון כולל עישון של האם בזמן ההריון, אבק וחלקיקים שונים).

הגורמים הללו מובילים לתהליכים דלקתיים במערכת הנשימה כפי שפורט לעיל.

טריגרים שונים מפעילים תהליך דלקתי בדרכי נשימה וגורמים להופעת סימנים קליניים של המחלה. אסתמה נגרמת כתוצאה מדלקת של הסמפונות (נתיבי אוויר קטנים), הנושאים את האוויר פנימה והחוצה מהריאות. באדם הסובל מאסתמה, הסמפונות מודלקות ורגישות יותר מהרגיל. בהימצאות גורם המגרה את הריאות ("טריגר") דרכי הנשימה נהיות צרות, השרירים סביבן מתהדקים, ונוצרת יותר ליחה.

הטריגרים השכיחים:

• קרדית האבק
• קשקשים של חיות בית
• אבקנים
• עישון ועישון פאסיבי
• מצבים נפשיים כגון פחד, חרדה או כעס
• מאמץ פיזי
• זיהום ויראלי
• מזהמים וחומרים מגרים אליהם נחשפים בבית, בבית הספר או בעבודה

לעתים מטופלים עם אסתמה סובלים מאלרגיות שונות ובכלל זה אלרגיית עור ונזלת אלרגית.

כל אחד מגיב אחרת לטריגרים הללו. יש אנשים שיפתחו התקף כאשר הם נחשפים לאבק ויש כאלה שיהיו אלרגיים לקשקשים של חיות מחמד. חלק מהאנשים רגישים למספר טריגרים בו זמנית.

אסתמה אלרגית היא הצורה הנפוצה ביותר של המחלה. מומלץ שאנשים עם אסתמה ינסו להגביל את החשיפה שלהם לאלרגנים. כמו כן, קיים סיכון גבוה להתקף אסתמה בסביבת עשן טבק. מומלץ כי חולי אסתמה מעשנים יתייעצו עם רופא או רוקח כיצד יוכל לסייע להם להפסיק לעשן.

מהי השכיחות של אסתמה?

אסתמה פוגעת בכ- 300 מיליון בני אדם ברחבי העולם. כ- 9% מהאוכלוסייה הכללית בישראל מאובחנים עם אסתמה. אסתמה יכולה להתפתח בכל גיל.

כיצד מאבחנים אסתמה?

אבחנה של אסתמה מבוססת על ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומחלות הרקע שלו וכן על בדיקות מעבדה. בנוסף, האבחנה נתמכת ע"י בדיקת תפקודי ריאות – ספירומטריה, מבחני תגר או מאמץ.  

ספירומטריה הנה הבדיקה הנפוצה ביותר לבחינת תפקודי ריאות. זו בדיקה פשוטה, קלה לביצוע ואינה פולשנית, המודדת את מהירות זרימת האוויר בדרכי הנשימה המשתנה בהתאם לדרגת החסימה. הנבדק שואף אוויר מלוא הריאות ונושף אותו במלוא כוחו לתוך מכשיר קטן הנקרא ספירומטר. המכשיר מודד כמה נפח אוויר הצליח הנבדק לנשוף החוצה, וכמה מהר יצא האוויר. לעיתים משלבים בבדיקה זו תרופות להרחבת דרכי הנשימה ומשווים את תוצאות הבדיקה לפני ואחרי נטילת התרופה. כך ניתן לבדוק האם דרגת חסימת דרכי הנשימה משתפרת בתגובה לשאיפת מרחיב סמפונות. ניתן לעשות בדיקת ספירומטריה לפני ואחרי שימוש במשאפים מרחיבי סימפונות. ברוב המקרים תוצאות הבדיקה תקינות לכן מוסיפים גם מבחני תגר -תרופתי או מאמץ.

כיצד מתמודדים עם אסתמה?

אמנם לא ניתן להחלים ממחלת האסתמה אך זו מחלה הניתנת לשליטה וניתן לקיים איכות חיים טובה. הימנעות מחשיפה לגירויים (טריגרים) הגורמים להתקפים, קיום אורח חיים בריא ונטילת טיפול תרופתי יכולים להפחית את חומרת ההתקפים ואת תדירותם. ניתן לטפל באסתמה באופן מניעתי - אנטי דלקתי ע"י משאפים על בסיס סטרואידים, כולל משאף משולב בסטרואידים ומרחבי סימפונות אשר ניתן להשתמש בו על בסיס קבוע ולפי הצורך ולהימנע משימוש בתכשירים המכילים מרחיב סימפונות כמרכיב יחיד.

הטיפול התרופתי לאסתמה כולל:

בקבוצה הראשונה נכללות תרופות להשגת שליטה במחלה (controllers). תרופות אלה מיועדות לטפל בדלקת, לשלוט בתסמיני האסתמה, להפחית את תדירות וחומרת התסמינים ולמנוע התקפים. בקבוצה זו נכללים סטרואידים בשאיפה הנקראים גם ICS. היום זהו הטיפול החשוב וההתחלתי במחלת אסתמה.

הקבוצה השנייה כוללת תרופות להרחבת הסימפונות ולהקלה מהירה על תסמיני האסתמה בעת התקף (Relievers). תרופות אלה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

• אגוניסטים לקולטני ביתא-2 קצרי טווח (SABA) – פועלים במהירות ונועדו להקל על תסמינים מיידיים

• אגוניסטים לקולטני ביתא-2 ארוכי טווח (LABA) – משפיעים למשך עד 12 שעות ומתאימים לשליטה מתמשכת בתסמינים

כיום יש משאפים משולבים. אלה המכילים סטרואידים בשאיפה (ICS) בשילוב עם אגוניסטים לקולטני ביתא-2 לטווח ארוך (LABA). באופן זה ניתן בו זמנית להרחיב את דרכי הנשימה ולמנוע דלקת של דרכי הנשימה. הצלחת הטיפול תלויה גם בשימוש נכון בתרופות. חשוב להקפיד על שימוש נכון במשאף על מנת שהתרופה תגיע לדרכי נשימה. אם אינכם בטוחים כיצד להשתמש במשאף, מומלץ לפנות לרופא המטפל או לאחות. במקרים של מחלה קשה לעתים הרופא/ה יציע טיפול גם במשאף משולש שמכיל סטרואידים ו-2 סוגים של מרחבי סימפונות.

הקבוצה השלישית כוללת טיפולים ביולוגיים חדשניים אשר מכוונים לחלבונים המשתתפים בתהליך הדלקתי של מחלת האסתמה. אלה ניתנים למטופלים עם מחלה קשה ואינה מאוזנת עם טיפול במשאפים משולבים.

האם חשוב לבצע מעקב קבוע אצל רופא?

על מנת לשלוט באסתמה, חשוב שחולי אסתמה יהיו במעקב רופא ריאות. תדירות הביקורים תקבע בהתאם לפעילות המחלה. כאשר מופיעים תסמיני אסתמה, או כאשר הם מחמירים, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל. לבדוק את טכניקת השימוש במשאף, להקפיד על הטיפול ולשלול גורמים אחרים שיכולים להחמיר את המחלה. יתכן והרופא ישנה את מינון התרופה או יחליף את סוג הטיפול.