דיכאון

מהו דיכאון?

רבים משתמשים במילה "דיכאון" באופן כמעט יומיומי. לעיתים יגידו אנשים "אני בדיכאון" כשהכוונה האמיתית שלהם היא בעצם "נמאס לי כי רבתי עם..." "אני עצוב כי נכשלתי במבחן" או "אני מבואס כי פיטרו אותי" וכו'. שינויים במצב הרוח הן מצב תגובתי נורמאלי ושכיח, ובמרבית הפעמים אנשים מתגברים על מצבי הרוח הירוד מהר יחסית. בניגוד למצבי רוח רגילים, במצב של דיכאון, מצב הרוח ירוד, לעיתים קרובות ללא סיבה הנראית לעין, ומופיעים תסמינים נוספים כגון בכי, הסתגרות, התפרצויות זעם, קושי לצאת מהמיטה, באופן יומיומי, במשך שבועיים לפחות.

דיכאון אינו סימן של חולשה, זהו מצב תחלואה רפואי אמיתי המלווה בתסמינים שעלולים להחמיר או להפריע למהלך שגרת החיים הרגילה.

מהם התסמינים של דיכאון?

דיכאון טיפוסי (קל, בינוני או קשה) בא לידי ביטוי בתסמינים הבאים:

• מצב רוח ירוד שאינו מגיב לנסיבות חיצוניות
• הפחתת אנרגיה וירידה בפעילות
• חוסר עניין והנאה
• ירידה בתחומי העניין והפחתה בתחושות עונג
• קשיי ריכוז, ירידה במוטיבציה
• עייפות ניכרת אפילו לאחר מאמץ קל מאוד
• הפרעות שינה, כגון יקיצה מוקדמת או קשיי הרדמות ממושכים או התעורריות תכופות
• הפחתה בביטחון העצמי וההערכה העצמית, תחושת חוסר ערך
• רגשות אשמה
• תסמינים גופניים, בעיקר כאבים שונים אך גם שינויים בהרגלי יציאה, תיאבון, משקל וכו'
• האטה בתפקודים פסיכו-מוטורים
• אובדן תאבון/משקל
• אובדן חשק מיני

מהם הסוגים השונים של דיכאון?

דיכאון מוגדר ככזה אם התסמינים נמשכים לפחות שבועיים. עוצמת הדיכאון עשויה להשתנות והיא יכולה להיות קלה, בינונית או חמורה. התסמינים והמידה בה הם פוגעים בתפקוד הרגיל משתנים מאדם לאדם ולכן האבחנה דורשת הערכה של רופא.

בהתאם למספר, משך וחומרת התסמינים רופא יוכל לקבוע האם הדיכאון קל, בינוני או חמור.

דיכאון קל

מכונה לעיתים גם דיסתימיה, ומאופיין בתחושות עמוקות של עצב, חוסר עיניין וחוסר אנרגיה. התסמינים אינם אינטנסיביים, עשויים להימשך זמן ממושך אולם לרוב אינם פוגעים בתפקוד ויכולת ההתמודדות של האדם.

דיכאון בינוני

תמונה הדומה לדכאון קל אולם בעוצמה גבוהה יותר וכאן המטופל כבר עשוי לחוות קושי בביצוע מטלות ולהמשיך כרגיל את חיי היום יום שלו.

דיכאון חמור, ללא תסמינים פסיכוטיים

דיכאון קליני/מג'ורי/חמור הינו הפרעה נפשית חמורה, המשפיעה עמוקות על מצב הרוח, מחשבות והתנהגות של האדם. הוא מתאפיין בתקופות ארוכות של עצב עמוק, אובדן עניין בפעילויות, שהיו מהנות בעבר, וקשיים משמעותיים בתפקוד יום יומי. מחלה זו עלולה להיות מלווה במחשבות על מוות ואובדנות.

דיכאון חמור, עם סימנים פסיכוטיים

אפיזודה דיכאונית חמורה (כמתואר לעיל) המלווה בהזיות, אשליות, האטה בפעילות השרירים ובפעילות המנטאלית, או קהות חושים חמורה שאינה מאפשרת תפקוד חברתי תקין. מצב זה עלול לסכן חיים (עקב ניסיונות התאבדות, התייבשות או הרעבה).

מה גורם לדיכאון?

מחלת הדיכאון יכולה לנבוע מגורמים רבים, כאשר נהוג לחלק את הגורמים לחיצוניים ולפנימיים. לגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. ללא קשר לגורמים המובילים להיווצרות הדיכאון, יש לזכור כי זוהי מחלה העלולה לשבש באופן משמעותי את חייו של הסובל ממנה וסביבתו הקרובה, ורצוי לטפל בה בהקדם כדי למנוע את החמרתה. לכן, חשוב לפנות לרופא שיאבחן ויתאים את הטיפול.

גורמים פסיכולוגיים – אירועי חיים מלחיצים : מוות של אדם קרוב, פרידה מבן / בת זוג, פיטורים מעבודה, מחלה , ואפילו שינוי מקום המגורים. דפוסי חשיבה שליליים : נטייה למחשבות שליליות על עצמך, על העתיד ועל העולם. לחץ נפשי כרוני : לחץ מתמשך בעבודה, בלימודים, במשפחה. כל אלו יכולים לתרום להתפתחות של דיכאון.

גורמים ביולוגיים – כימיה במוח : דיכאון יכול לנבוע ממחסור במוליכים עצביים שונים במוח (סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין) והסיבות למחסור במוליכים אלו יכולות להיות גנטיות, בגלל מחסור בוויטמינים מסוימים, כמו ויטמין B6 ו-ויטמין B12, חוסר איזון הורמונלי ותפקוד לקוי של בלוטת התריס. גנטיקה בפני עצמה הינה גורם סיכון להופעת דיכאון כאשר נטייה גנטית וסיפור משפחתי מעלים את הסיכון להתפתחות של דכאון.

גורמים סביבתיים : קיום או היעדר סביבה תומכת : סביבה לא תומכת בעת מצבי משבר או קושי עלולה להחמיר או לגרום להתפרצות של תסמיני דיכאון, שימוש בסמים או אלכוהול יכול לגרום גם הוא להתפרצות או החמרת תסמינים וכך גם תרופות מסוימות (הניתנות מסיבות אחרות).

מהי השכיחות של דיכאון?

17.6% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, שהם כ-1 מכל 6 אנשים, סובלים במהלך החיים מהפרעה של דיכאון או חרדה. בסקר שנערך לאחרונה נמצא ש- 37.5% מהמאובחנים בדיכאון או בחרדה מסווגים כמקרים “חמורים” וכשליש מסווגים כמקרים בעלי “חומרה בינונית”.

מי שחווה אירוע דיכאוני בטווח של שנה אחורה, יש סיכון של 6.6% לפתח אירוע נוסף. המחלה שכיחה פי 1.5-3 בנשים !

כיצד מתמודדים עם דיכאון?

דיכאון הינה מחלה הנובעת, בין היתר, ממחסור/תפקוד ירוד במוליכים עצביים שונים במוחנו (סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין) כל אחד עלול לחלות במחלה במהלך חייו, ולכן אין מה להתבייש בה או לחשוש מקבלת עזרה מקצועית. הסיכון גדול יותר בנשים ובמי שיש לו סיפור משפחתי או אישי קודם של דיכאון.
דיכאון לא מטופל עלול שלא לחלוף מעצמו. לפיכך, קבלת טיפול מוקדם עשויה למנוע את החמרתו ואף אובדנות. כיום ישנו מגוון רחב של דרכי התמודדות יעילות לדיכאון, הרופא יוכל לייעץ בנושא התאמת הדרך הטיפולית המיטבית למצב הקליני.

חשוב לציין כי אורחות חיים בריאים עם תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה וגם רפואה משלימה צריכים להוות חלק מתכנית הטיפול לחולה בדכאון.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכודינמי (פסיכותרפיה)– הטיפול מבוסס על שיחות עם פסיכותרפיסט.
CBT – בטיפול מלמדים את המטופל לחשוב חיובי ולהתמודד עם המחשבות הדיכאוניות.

טיפול תרופתי

מטרת הטיפול התרופתי היא לשפר את מצב הרוח, לסייע לתפקד טוב יותר ולשפר את יכולת ההתמודדות עם הבעיות או הקשיים שאדם חווה. בדיכאון קל עד בינוני עשויות התרופות להקל תסמינים כגון חרדה,  מצבי מתח, אי שקט, עצבנות, מצבי רוח ירודים, מצבי רוח משתנים, קשיי הירדמות וקושי לישון שינה רציפה ועוד.
קיים מגוון רחב של טיפולים יעילים ובטוחים לדיכאון. הטיפולים התרופתיים המקובלים לטיפול בדיכאון הם תרופות סינטטיות (המופקות ממקור כימי) ותרופות ממקור צמחי. התאמת התרופה נעשית באופן אישי לכל מטופל ומתבססת על אבחון נכון של שלב/עוצמת המלחה  יעילות התרופה, תופעות הלוואי, נוחות השימוש ועלות הטיפול, כמו גם טיפולים שעזרו בעבר, אם היו כאלו.

תרופות ממקור צמחי לטיפול בדיכאון קל עד בינוני

 הן בעלות פעולה משולשת: מעלות רמות של סרוטונין, נוראדרנלין ודופאמין במח.

תרופות ממשפחת TCA (טריציקלים) לטיפול בדיכאון

התרופות ממשפחה זו מעלות את רמות הסרוטונין ונוראדרנלין במח.

תרופות ממשפחת SSRIs לטיפול בדיכאון

(SSRIs  (Selective Serotonine Reuptake Inhibitor
התרופות ממשפחה זו מעלות את רמות הסרוטונין במח.

תרופות ממשפחת SNRIs לטיפול בדיכאון

(SNRIs (Serotonine Noradrenaline Reuptake Inhibitor
לתרופות ממשפחה זו פעילות כפולה והן מעלות את הסרוטונין והנוראדרנלין במח.

תרופות ממשפחת DNRIs לטיפול בדיכאון

(DNRIs (Dopamine Noradrenaline Reuptake Inhibitor
לתרופות ממשפחה זו פעילות כפולה והן מעלות את הדופאמין והנוראדרנלין במח.

תרופות ממשפחת NRIs לטיפול בדיכאון

(NRIs (Noradrenaline Reuptake Inhibitor
התרופה בקבוצה זו מעלה את רמות הנוראדרנלין במרווח הבין תאי.

תרופות ממשפחת MAOI לטיפול בדיכאון

(MAOI  (Monoamine Oxidase Inhibitor
התרופות ממשפחה זו מעכבות האנזים Monoamine Oxidase המפרק נוראדרנלין, סרטונין, טירמין, דופמין ובכך מעלים את רמת מוליכים אלו במח

תרופות ממשפחת RIMA לטיפול בדיכאון

(RIMA  (Reversible Inhibitor of Monoamine Oxidase
התרופות ממשפחה זו מעכבות באופן הפיך את האנזים Monoamine Oxidase A המפרק נוראדרנלין, סרטונין, טירמין דופמין, ובכך מעלים את רמת מוליכים  אלו במח

תרופות ממשפחת NaSSa לטיפול בדיכאון

(NaSSa (Noradrenergic & Specific Serotonergic Antidepressant
התרופות ממשפחה זו מעלות את רמות הסרוטונין ונוראדרנלין במח.

אחר

במקרים חמורים/עמידים לטיפול / פסיכוטיים  ניתן לעבור גירוי חשמלי של אזורים שונים במוח באמצעות טיפולים פולשניים או לא פולשניים, לדוגמא: טיפול בנזעי חשמל – טיפול המיועד למקרים קיצוניים של דיכאון קליני עמוק עמיד לתרופות

אם המצב הפיסי מאפשר זאת, מומלץ,כאמור, לעסוק בפעילות גופנית שכן פעילות כזו יכולה להקל את תסמיני הדיכאון.

מתי מומלץ לפנות לרופא?

מומלץ לא לדחות את הטיפול בדיכאון. ככל שפונים לקבלת עזרה מקצועית מוקדם יותר, הסיכויים לריפוי טובים יותר. ניתן לפנות לרופא המשפחה, שיוכל לייעץ ולהתחיל ולהתחיל טיפול שיסייע לך על בהתמודדות עם דיכאון. רופא המשפחה גם יוכל לכוון לנותני שירות אחרים הנדרשים לטיפול והחלמה כגון פסיכולוגים, פסיכיאטריים, פסיכוגריאטריים, עובדות סוציאליות ושירותי רפואה משלימה.